לא שלמה עם עצמי

מישהי כתבה לי באיזשהו פורום, בהקשר הזה של המעבר דירה וחיפוש דייר, שנשמע שאני לא ממש שלמה עם המעבר. האמת שזה נכון. פתאום יש בי איזשהו צד שלא רוצה לעבור לדירה הזאת. כאילו באיזשהו מקום אני פתאום כבר לא רוצה שיימצא דייר שייקח את הדירה במקומי. ואז אני "איאלץ" לוותר על הדירה בראשון. אנשים מתקשרים אליי, שואלים על הדירה, אני כאילו צריכה לשכנע אותם שכדאי להם. ובאיזשהו מקום פתאום כבר לא בא לי לשכנע אותם ולא בא לי שהם ישתכנעו. אז אני מנסה ככה לחשוב עם עצמי, האם שווה לי באמת לעשות את כל המאמץ הזה, לחפש דייר שיבוא לדירה במקומי כדי לעבור לדירה בראשון? האם לא עדיף להישאר בדירה הנוכחית לפחות עד סוף החוזה? אני מנסה לבדוק את היתרונות והחסרונות שבכל אחת מהדירות.

הדירה בראשון – קצת יותר מרווחת אבל לא באופן משמעותי. היא קרובה לי יותר לעבודה אבל גם זה אני לא יודעת כמה משמעותי, בהתחשב בזה שאני לא רוצה לעבוד בעבודה הזאת עד הפנסיה.. היא גם קרובה יותר לאחותי. בסופי שבוע ובכלל, אוכל להגיע אליה ברגל, בלי לנסוע במוניות שירות או תחבורה ציבורית כלשהי. עוד לא פגשתי את בעל הדירה אבל הוא נשמע יותר נחמד מבעלי הדירה שלי. הבחורה שם מספרת שהוא צ'יק צ'ק מתקן ומטפל בכל בעיה שיש בדירה. אצלי בעלי הדירה לא יעשו כלום אלא אם כן אני עוזבת את הדירה. כבר שנים רדפתי אחרי בעל הדירה שיטפל ברטיבות בתקרה שלי שגרמה לצבע להתקלף. הוא לא עשה כלום בקשר לזה. כל עוד אני ממשיכה לחיות שם והצ'קים אצלם, לא אכפת להם מכלום. בדירה בראשון יש גם סיכוי שאני לא אהיה ממונה על גביית הכסף של חשבון החשמל ובעל הדירה יהיה אחראי לכך. ומבחינת רעש – האמת שאי אפשר לדעת. הבחורה אומרת שלא שומעים בכלל את השכנים. אבל גם אני לא אומרת לאנשים שבאים לראות את הדירה שהשכן בדירה הסמוכה דופק בראש עם המוזיקה שלו בפול ווליום.

והדירה הנוכחית היא בתל אביב, שזה אפשר לומר היתרון שלה. קרוב למרכז ליוגה, יש את הטיילת במרחק 5 דקות הליכה, האפשרות ללכת להצגות ולסדנאות כאשר זה קרוב יחסית והכל במרחק הליכה.

ומבחינתי, זה שאני משתמשת בריהוט שלי זה גם יתרון. בדירה שאני אמורה לעבור אליה הריהוט הוא של בעל הדירה והוא לא מוכן להוציא אותו משם. זה גם אומר שאני לא אוכל להכניס חתול לדירה כפי שרציתי, כי חתולים הורסים ריהוט.

לכאורה נראה שלדירה בראשון יש יותר יתרונות, בכל זאת, מאשר לדירה בתל אביב. אז למה אני כל כך חצויה וכל כך לא שלמה עם עצמי ולמה אני כאילו באיזשהו אופן פתאום כבר מקווה שאף אחד לא ירצה להיכנס לדירה הנוכחית שלי במקומי? אולי זה הפחד מעצם השינוי?

עוד מעט מגיעים חגים, ואני חושבת על זה שאם אעבור לראשון, פתאום אצטרך לנסוע באוטובוס למרכז ליוגה כדי לעשות שם את החגים, שעד עכשיו היה במרחק הליכה. זה גם איזשהו יתרון של הדירה בתל אביב על פני ראשון.

בכל אופן היום כבר לפחות ארבעה אנשים באים לראות את הדירה. אם מישהו מהם יחליט לקחת אז אני אעבור. אם לא, יכול להיות שאבטל את כל העניין. או שמא עוד אמשיך להתלבט..