קצת פורקת לפני תחילת עבודה

הנה יום חדש מתחיל ואני באה לעבודה בלי חשק. ממש אין לי חשק להתחיל לעבוד אבל כרגע אין ברירה. נמאס לי מהיחס המזלזל, מהשכר הנמוך, מהכל. בייחוד מזה שמתייחסים אליי כמו אל סמרטוט. בייחוד היא, שלא מתייחסת למיילים שאני שולחת לה שקשורים לעבודה ורק באה בדרישות. כולה ילדה שצעירה ממני בכך וכך שנים, לא מפעילה את הראש, מתווכחת איתי על שטויות ופשוט נמאס לי כבר, נמאס לי מזה. הרי הבטחתי לעצמי כבר מזמן שאני אף פעם לא אשאר במקום שרע לי בו. אז למה אני נשארת פה? למה להמשיך להגיע לעבודה, שעה נסיעה לכל כיוון, "לזכות" ביחס מזלזל וזה בשביל כמה פרוטות? למה אין לי את האומץ לפחות להתחיל לחפש עבודה אחרת? למה אני מחכה שיפטרו אותי? הרי זה בחיים לא יקרה.

פשוט נמאס..

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s